לביא נ' שופמיינד בע " מ ואח'

תובענה כספית לתשלום סך של 5,000 ש"ח ליום הגשתה (10.10.2010).

א.   ההליך והצדדים לו

1.      נתבעת 1 מפעילה אתר אינטרנט בשם "וואלה! שופס" המהווה קניון וירטואלי בו מציעים ספקים מוצרים מתוצרתם לציבור הגולשים באינטרנט (להלן אתר וואלה). נתבעת 2 היא יבואן בלעדי של חברת LG בישראל ומציעה למכירה מוצרים שונים מתוצרת LG באתר וואלה (להלן חברת ח.י).

2.      התובע, אדם פרטי, רכש ביום 13.6.2010 מחשב נייד מדגם T280-L.AEB1E מתוצרת LG (להלן המחשב). המחשב נרכש באמצעות אתר וואלה במחיר 3,000 ש"ח וסופק על-ידי חברת ח.י. הזמנה בגין העסקה הונפקה אף היא לתובע על-ידי חברת ח.י.

3.      לטענת התובע רכש את המחשב על-יסוד פרסום באתר חברת ח.י, ממנו עלה שבמחשב מן הדגם שרכש מותקנת קישורית סלולארית שמאפשרת תמיכה בתקשורת סלולארית באמצעות המחשב. הלכה למעשה סופק המחשב לתובע ללא התקן תומך בתקשורת סלולארית. על רקע זה טען התובע שהוטעה על-ידי הנתבעות וכי בעטיה של הטעיה זו רכש דווקא את המחשב דנן ולא אחר זולתו. הוא מבקש להשיב לו את מחיר המחשב ולפצותו בסך של 2,000 ש"ח בשל עוגמת נפש, ביטול זמן והוצאות ההליך.

4.      מלכתחילה הוגשה התביעה נגד חברת ח.י בלבד. נוכח טענות שהעלתה חברת ח.י בכתב-הגנתה ולפיהן גלגלה את האחריות לטענות התובע לפתחו של אתר וואלה תוקן כתב-התביעה על דרך של צירוף נתבעת 1 כנתבעת נוספת. 

5.      בישיבת יום 14.12.2011 נשמעה עדותו של התובע. נציגי הנתבעות נמנעו מהבאת ראיות והסתפקו בסיכום טענותיהם. ההפניות להלן הן לפרוטוקול הדיון זולת אם צויין אחרת.

ב.    דיון והכרעה

1.      עיקר המחלוקת לא נסבה על העובדות שליוו את רכישת המחשב אלא על הנפקות הנודעת להן. אלו הן העובדות הרלוונטיות לענייננו, שאינן שנויות במחלוקת: באתר וואלה הופיע מפרט של המחשב שלא כלל קישורית סלולארית. במקביל היפנה אתר וואלה לאתר האינטרנט של חברת ח.י, ספקית המחשב (להלן אתר ח.י). באתר ח.י יצרה האחרונה קישור לכתבה עיתונאית שהתפרסמה ב-YNET על-אודות המחשב ובה סקירה מפורטת של נתוניו ומאפייניו, יתרונותיו וחסרונותיו (להלן הכתבה).

2.      באותה כתבה צוינו בסעיף "חיבורים וקישוריות" הדברים הבאים:  

למחשב שלושה שקעי USB , שקע HDMI , שקע rj45 , יציאת VGA ושקעים לאוזניות ולמיקרופון. בנוסף, יש לו גם קורא כרטיסים משולב. אבל את כל אלו תמצאו גם בכל נטבוק. השקע המעניין ביותר שלו נמצא בכלל, מתחת לסוללה. כשמסירים אותה, מתגלה חריץ לכרטיס SIM , המאפשר תקשורת סלולרית g3 . ומאפשר חיוג מה-280 שלכם (עם התקנת תוכנה תואמת, הכלולה באריזת רוב הסלולריים החדשים). ללא ספק, תכונה חשובה של מחשב עסקי, כדוגמת סדרת ThinkPad של לנובו ואחרים.

3.      כאמור, המחשב שסופק לתובע לא מאפשר תקשורת סלולארית וחסר בו מתאם סלולארי שיאפשר תקשורת כזו (להלן המתאם הסלולארי). חברת ח.י ציינה בכתב-ההגנה שהגישה את הדברים הבאים: " אמנם במחשב שנרכש קיים כונן המיוחד לכרטיס SIM המאפשר תקשורת סלולארית 3G . ברם הכונן פעיל אך ורק באמצעות מודם הקיים במחשבים שנרכשים ישירות דרך חברות הסלולאר ולא דרך אתרי אינטרנט כדוגמת 'וואלה שופמיינד' ממנו רכש התובע את המחשב" [שם, בסע' 13]. לשון אחר, במחשב התובע, להבדיל במחשבים מאותו דגם אותם ניתן לרכוש באמצעות חברות הסלולאר, לא הותקן מתאם סלולארי.

4.      חברת ח.י היא "עוסק" כהגדרת מונח זה בסע' 1 לחוק הגנת הצרכן; הוא הדין בנתבעת 1. סע' 2(א) לחוק טומן בחובו איסור כללי על הטעיה של צרכן: " לא יעשה עוסק דבר - במעשה או במחדל, בכתב או בעל פה או בכל דרך אחרת לרבות לאחר מועד ההתקשרות בעסקה - העלול להטעות צרכן בכל ענין מהותי בעסקה (להלן - הטעיה)". עניינים מהותיים בעסקה יחשבו בין השאר הטיב והמהות של הנכס, השימוש שניתן לעשות בנכס והתועלת שניתן להפיק ממנו [שם, בס"ק (1) ו-(4)].

מוסיף סע' 31 לחוק הגנת הצרכן ומורה שמעשה או מחדל בניגוד לפרק ב' לחוק בו נכלל האיסור על הטעיה, דינו כדין עוולה לפי פקודת הנזיקין [נוסח חדש]; לצרכן שנפגע מהטעיה נתונה זכות לסעדים על-פי הפקודה. בתוך כך חלות על תביעה שיסודה בעוולת הטעיה לפי חוק הגנת הצרכן דוקטרינות מדיני הנזיקין הכלליים המעוגנות בפקודה; בין אלה דוקטרינת הקשר הסיבתי לפי סע' 64 לפקודת הנזיקין ודוקטרינה הפיצוי המעוגנת בסע' 76 לה [דנ"א 5712/01 ברזני נ' בזק, חברה ישראלית לתקשורת בע"מ, פ"ד נז(6) 385 (2003)]. תובע מחמת הטעיה העותר לסעד של פיצוי נדרש להראות שנגרם לו נזק וכי מדובר בנזק שנבע מן ההטעיה שהוטעה [לא כך באשר לתובענה בעילת הטעיה שנתבע בה סעד ציווי; אורנה דויטש מעמד הצרכן במשפט 391 (2002)].

על טעמו של סע' 2(א) לחוק הגנת הצרכן עמד בית-המשפט בעניין ברזני (שם, בעמ' 398):

[...] הוראת סעיף 2(א) לחוק הגנת הצרכן אוסרת על התנהגות באשר היא, אף בלא שגררה אחריה נזק. חובה זו שבחוק הגנת הצרכן נועדה כמובן להגן על הצרכן: להבטיח לצרכן כי יקבל מידע אמין על נכס או על שירות המוצעים לו, כדי שיוכל להחליט באורח שקול אם יבצע עיסקה ואם לאו.

5.      עיקר טענתו של התובע היא שהופנה לאתר ח.י מאתר וואלה, ומאתר ח.י לכתבה, באופן שהטעה אותו וגרם לו להאמין שבמחשב מותקן מתאם סלולרי שיאפשר לו תקשורת סלולארית באמצעות המחשב. בעדות התובע היה כדי לבסס טענותיו אלה. הלה הטעים שבאתר וואלה בו הוצע המחשב למכירה נמצא קישור לאתר ח.י במעמדה כספקית המחשב. עדות זו לא נסתרה, בין בחקירה הנגדית ובין בראיות עצמאיות מטעם הנתבעים שכאמור לא הובאו. מצאתי את עדות התובע לפני כנה, אותנטית ומשכנעת. הדברים אמורים גם בטענתו כי החליט לרכוש את המחשב נוכח המידע שמצא על-אודותיו בכתבה שאליה היפנה אתר ח.י, כתבה ממנה למד שהמחשב  מצויד במתאם סלולארי.

6.      אכן, חברת ח.י זכאית לשווק מוצריה בצורה סלקטיבית כך שמחשב T280 שנדון בכתבה (ושהוצע למכירה באתר וואלה) ישווק כשהוא כולל מתאם סלולארי רק ברכישה מאת חברות הסלולאר ואילו ללקוחות פרטיים כדוגמת התובע, אשר רוכשים את המחשב מחברת ח.י או מי מטעמה, יוצע אותו מחשב עצמו מבלי שמותקן בו מתאם סלולארי פעיל. דא עקא, חברת ח.י נושאת בחובה להבהיר לציבור לקוחותיה הפוטנציאליים הבהר היטב, ברחל-בתך-הקטנה, את הדברים על-מנת שיוכלו לעמוד על קיומו של פער בתכונות המחשב וביכולותיו בהתאם לטיבו של הגורם ממנו הוא נרכש ולכלכל מעשיהם בהתאם.

הבהרה כזו אינה מצויה באתר ח.י, לא כהערה על-גבי הכתבה, לא לצד הקישור שהפנה לכתבה מתוך האתר ואף לא בדרך אחרת. יצירת קישור באתר ח.י לכתבה בה הודגש יתרונו של המחשב בהשוואה למוצרים מתחרים הקיימים בשוק בשל קיומו של מתאם סלולארי המותקן בו, כל זאת מבלי שיש בצידה של הפניה כזו הבהרה גלויה מן הסוג שנדון לעיל, עולה כדי הטעיה.